תינוק בא לעולם, מה יהא עליו? ייזרק על מעלות החיים והם כבר יכוונו אותו? או שיבוא בקהל בני האדם שמתעניינים בו, ולכן גם רוצים לכוונו? שתי האפשרויות קיימות, אלא שהתינוק בכל מקרה איננו נופל לחלל ריק. בכל אחד משני המקרים הוא יפגוש בבני אדם חיים, פועלים ומכוונים את חייהם.

-ברל כצנלסון

 

אנו מזהים בחברה הישראלית שלושה אתגרים הבאים לידי ביטוי במערכת החינוך הקיימת:

שיקום האמון בין ההורים וצוותי החינוך

השחיקה במעמדן החברתי של מורות וגננות מחד, והשחיקה באמון ההורים ביכולתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה לצורכי הילדים ולאתגרי התקופה מאידך, יצרה מצב של היעדר שיתוף פעולה, חלחול של שיח תועלתני של "ספק-לקוח" וחוסר הערכה הדדית בין הורים ומחנכים.

אנו שואפים לתקן זאת ולכונן דיאלוג מפרה בין הצוות החינוכי להורים מתוך תפיסה שכך ייטב לילדינו, ולראות בהורים שותפים [מעורבים ולא מתערבים] לתהליך החינוכי. אנו פועלים לאפשר לצוות החינוכי להוביל שיח חינוכי מחויב תוך מתן דגש על חינוך מכבד, רגשי, אישי ואחראי, ולעורר מחויבות שלנו, כהורים, לשותפות מלאה עם הצוות החינוכי של ילדינו. השותפות תיבנה מתוך אמון בצוות החינוכי וקבלת שיקול דעתו המקצועי, לצד מחויבות קבועה של כלל ההורים לתרום זמן ואנרגיה לטובת התהליכים החינוכיים.
אנו מקדמים חינוך יצירתי, בלתי פורמלי, המעורר את הסקרנות הטבעית ואהבת הלימוד אצל ילדים ומבוגרים כאחד; חינוך המקדם חשיבה ביקורתית ושיח מכבד ומכיל. מסלול תרבות עברית נרתע מלמידה תחת סד המדידה ותחרותיות היתר ומעודד רפלקציה, עבודת צוות ועשייה רב תחומית ויצירתית. אנו שואפים לשמר מספר תלמידים מצומצם במסגרות החינוך על מנת להבטיח למידה מיטבית ויחס אישי.

התמודדות עם משבר זהות בחברה החילונית והמסורתית היהודית בישראל

אנו עדים לתהליכי קיטוב והקצנה בחברה הישראלית וחוששים מאד לזהותה היהודית והדמוקרטית. אנו חשים שההגדרות הצרות של דתי/חילוני אינן משקפות את מרבית החברה הישראלית,  ואינן מועילות לנו ולילדינו במסע שלנו למציאת משמעות לחיינו כאן כיהודים במדינה יהודית ודמוקרטית. המשותף לתרבות העברית והיהודית לדורותיה, הכתובה והאמנותית, הוא ההתבססות על חשיבה יצירתית ועל חשיבה ביקורתית, ואלו שני העוגנים החינוכיים שברצוננו להקנות, בנוסף להרחבת הדעת בתחומים אלו.

אנו רוצים לחוש כולנו כבני בית בתרבות היהודית, כל משפחה בדרכה.

אנו מאמינים בקידום חברה מגוונת, פלורליסטית, סובלנית ומכילה, ומבינים שעלינו לתרגל זאת בעצמנו, כבר מגיל הגן. מסלול תרבות עברית מחויב לעיצוב דרכים לחינוך ילדינו על ערכי התרבות היהודית והדמוקרטית בישראל.
החינוך לתרבות עברית איננו חינוך דתי. אנו מקדמים הבנה שיש דרכים רבות לפרש, לקיים, להתחבר ולציין את זהותנו היהודית ומברכים על גיוון זה. חינוך לתרבות עברית משמעו חשיפת הילדים למסורות, מנהגים, ספרות וחוויות המקדמים ערכים של צדק חברתי, ערבות הדדית, שוויון בין המינים, סובלנות וקבלת הזולת שהם ערכי יסוד בתרבות שלנו.

מתן מענה לניכור עירוני והתפוררות המרקם הקהילתי

"צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד", אומר הפתגם האפריקאי. בקצב החיים הנוכחי, הצורך בשותפות בגידול וטיפול בילדים גובר; אתגרי הפרנסה, ועומס המשימות כמו גם מגוון הדילמות והגישות בחינוך ילדים, יוצרים ניכור אנושי דווקא כאשר אנו זקוקים זה לזו כל כך.

במסלול תרבות עברית, אנו פועלים לתרגל חיי קהילה פעילים בעיר: ארגון, הובלה ושילוב יוזמות, מעורבות ופעילות קהילתית משמעותית על מנת לתת מענה משותף לאתגרים משותפים. אנו פועלים על מנת שמשפחות המסלול יקיימו קשרים חברתיים-קהילתיים באמצעות פלטפורמות של שיח ולימוד, פנאי איכותי ועזרה הדדית.

חזון, מטבעו, מיושם בהדרגה. עם זאת, ברור לנו כי מסלול תרבות עברית מקומו במערכת החינוך הממלכתית והציבורית מתוך אמונה שעל חינוך איכותי להיות נגיש לכל. על כן גני ובית ספר תרבות עברית הם בפיקוח משרד החינוך ובהלימה מלאה עם מדיניות מנהל החינוך של חולון. הואיל והמסלול מציע תפיסת עולם ייחודית, אנו מקדמים את תרבות עברית כמסלול על-אזורי וכלל עירוני המושך משפחות מגוונות מכל קצות העיר, המתארגנות בכוחות עצמן בהסעות למסגרות החינוך.