עדיין אין תגובות

עלון שבועי 9.8.18 כ"ח באב

בשר זה נצח/ מחשבות לפרשת ראה / הרבה גלית כהן קדם

האם בני ישראל במדבר היו טבעונים בימי חול? איננו יודעים בוודאות מה היו מרכיבי התפריט המדברי היומיומי, שכן הוא היה מורכב בעיקר ממזון פלאי- מן. עם זאת, הפרשה שלנו מראה מעל כל ספק שעם הכניסה לארץ-ישראל יותר לעם ישראל לאכול בשר- במגבלות מסויימות: רשימת החיות המותרות לאכילה מפורטת בצורה, הסופר המקראי מדגיש כי רצוי לאכלו בקרבת מוקדי פולחן ובהקשר פולחני, וללא הדם. 
"כִּי-יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר [...] כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ, בְּכֹל, אַוַּת נַפְשֶׁךָ [...]   רַק חֲזַק, לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ; וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ, עִם-הַבָּשָׂר. לֹא, תֹּאכְלֶנּוּ:  עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם. לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' [דברים יב 20-25]".
אכילת הבשר אינה משרתת את מנגנון הרעב והשובע הפיזיים. לשם כך ישנם מאכלים רבים אחרים, כפי שכתוב בדברים ח ובמקומות נוספים: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה [...] אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.  [...] וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ." השובע הפיזי, לפי פסוקים אלה, בא על סיפוקו מאכילת פירות וירקות. אלא שבפרשה שלנו מצויין כי אכילת הבשר עונה על צורך אחר- מילויי תאווה. 
תאוות בשרים היא עניין אחר לגמרי: חזק יותר מרעב, מספק יותר משובע, יצרי ממש כמו מין. אם נקבל את הנחת המוצא המקראית שאכילת הבשר היא מותרת אך אינה רצויה, עלינו לשאול את עצמנו; מה מקומה ותפקידה של התרבות היהודית שלנו בעיצוב א/נשים בעלי/ות שיעור קומה ומידות טובות? יש המחזיקים בכך שהבחירות התזונתיות שלנו הן מכריעות ומרכזיות בוויסות ועידון ותיקון יצרינו החייתיים. אחרים/ות יטענו כי ההקפדה על "צער בעלי חיים" היא משנית להקפדה על "ואהבת לרעך כמוך", בני אדם לפני חיות. 
מכל מקום, פרשת ראה מזמינה אותנו לראות את האכילה שלנו כחלק ממערך מוסרי רחב, ומגדירה מחדש את המושג "מזון כשר למאכל". כעת נותר לנו, כל אחד ואחת בדרכה, להרהר מעט על מוצא המזון שעל צלחתנו ולשאול: האם הגענו כבר לארץ המובטחת?

להמשך קריאה לחצו כאן>>>

לפרסם תגובה