"משֶׁ ה קִ בֵּ ל תּוֹרָ ה מִ סִּ ינַ י, וּמְ סָ רָ הּ לִ יהוֹשֻׁ עַ ,
וִ יהוֹשֻׁ עַ לִ זְ קֵ נִ ים, וּזְ קֵ נִ ים לִ נְ בִ יאִ ים, וּנְ בִ יאִ ים
מְ סָ רוּהָ לְ אַ נְ שֶׁ י כְ נֶ סֶ ת הַ גְּ דוֹלָ ה" (פרקי אבות א
א).
מי שברך את אנשי הכנסת הגדולה
שציוו אותנו להעמיד תלמידים הרבה,
ומי שהעניק להלל ושמאי את מתנת הדיון,
הסובלנות והחברות,
ומי שברך את ר' עקיבא באהבת המילה
ובאהבת הרע,
ומי שחנן את ברוריה בחכמה ובתעוזה,
ומי שהשרה רוח טובה ואהבת לימוד בליבם
של תלמידי ישראל בכל הדורות,
ומי ששוכן בכל בית מדרש ותלמוד, ומי שברא
עולם באותיות ובמלים,
הוא יברך אתכם ואתכן, הבאים והבאות בשערי
בית הספר והכיתה, ויעניק לכם את שמחת
הלימוד, את חדוות הגילוי והחידוש, את מתנת
החברות והסובלנות,
ואת אהבת התורה וקניית הידע.
מי ייתן ותמשיכו בלימודיכם את מסורת הדורות
ותחדשו אותה, ומי ייתן ותבראו גם אתם ואתן
עולמות אין ספור, במילים, במספרים, בציורים
ובמנגינות,
ויהא הלימוד תמיד, כמעיין המתגבר בלבכם.
יְ בָ רֶ כְ כם יי וְ יִ שְׁ מְ רְ כֵ ם.
כן יהי רצון
יָ אֵ ר יי פָּ נָ יו
אֵ לֶ יכֵ ם,
וִ יחֻ נֶּ כֵ ם.
כן יהי רצון