ל"ג בעומר תמיד היה עבורי "לא חג". אוסף של מסורות, חלקן נראו לי פגאניות, חלקן מומצאות, אוסף של נרטיבים שבורים, כמו DNA פגום שקשה לזהות מה היה פעם ומה ניתן יהיה לברוא ממנו בעתיד.

כמנחת מורות וגננות תמיד התחמקתי מלהנחות את הלמידה סביב החג: על מה נדבר עם הילדים? על דמויותיהם המאד לא פשוטות (לי לפחות) של רשב"י ושל רבי עקיבא? על אי הקשר הנראה לעין בינם לבין התאריך הזה? על החץ והקשת והמדורות שבכלל לא ברור מנין הגיעו ומה חלקם בסיפור? אילו ערכים מלווים את החג הזה? מה הסיפור שלו?

השנה, בזכות שיעורי ה zoom הקהילתיים החלטתי לקפוץ לאש ולנסות להתחקות אחרי התפתחותו של יום זה. החל מאזכורו הראשון כיום התחיל בו המבול, עבור בסיפור מסתורי על רעש אדמה שאירע בו במאה הרביעית ועד לניסיון העלום להקים במהלכו בית מקדש שלישי למעלה מ 250 שנה לאחר חורבנו של השני. בשיעור עמדנו על הקשר שבין ההילולה במירון למנהג המדורות ועל הקשר שבין המדורות לנרטיב הציוני שהוא השכבה הכמעט אחרונה בסיפור: הסיפור על הגבורה היהודית למרות הכישלון הצורב מאד של המרד. שוחחנו על השימושים השונים במסורותיו של החג לקידום ערכים של הזמן והמקום, כמו בכל חג טוב.

ל"ג בעומר: מה הסתירו מאיתנו ולמה? מה נשאר? איך הפך החג של ההתרוממות מעל לטבע האנושי והיקומי לחג של ילדים וזיהום אויר? ואיך קשור לכל זה האריה עליו שרנו כולנו בגן? מה הערך של החג הזה היום? השאלות הללו נותרו פתוחות ומזמנות שיח.