בעולם המקראי נדמה שהמעבר מטומאה לטהרה [ובחזרה] הוא דבר שבשגרה. נידה? קרי לילה? טומאת המת? זיבה? צרעת? לידה? כולם חלק מהחיים. הרי בשורה התחתונה, המשמעות העיקרית של סטטוס הטמא היא בהדרה זמנית [בידוד?] מפולחן הקורבנות, ומאכילתם בצוותא. דא עקא, טמאים לא יכלו לחגוג את הפסח במתכונתו המקראית. השנה כשחגגנו בגפנו...