כָּל מַה שֶׁנִּבְרָא בְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָּה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צַרִיךְ לְמַתֵּק, הַתּוּרְמוֹס צָרִיך לְמַתֵּק, הַחִטִּין צְרִיכִין לְהִטָּחֵן, אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיך תִּקּוּן.
בראשית רבה, י"א, ו'.
לוח השנה העברי נותן תשומת לב מיוחדת לתהליכים. רבים מהמועדים היהודיים אינם אירועים אשר עומדים בנפרד, מנותקים מהימים שלפניהם ואחריהם, אלא מלווים בהכנה, התכווננות, תהליך המאפשר הגעה אל המועד במודעות מלאה.
כך, אל ראש החודש מובילה השבת שלפניו, המצוינת כשבת מברכים. המעבר בין פורים לפסח מלווה בארבע שבתות מיוחדות המובילות אל המעמד הדרמטי של יציאת מצרים. אפילו בחגים הלאומיים, החגים שעוצבו ומעוצבים בעידן שלנו, ניכרת המחשבה על המעבר התהליכי משואה לתקומה.
באותו אופן, החודש אליו אנחנו נכנסים – חודש אלול – מהווה חודש שלם של הכנה רוחנית לשנה חדשה העומדת בפתח, חודש שבו האדם עוסק בחשבון נפש, בתשובה וסליחה, ובכיוון הנשמה אל הימים הנוראים. המדרש בבראשית רבה מדגים לנו שאפילו הדברים שנוצרו במעשה הבריאה, דורשים תהליך נוסף, הכנה נוספת, כדי להיות ברי שימוש לאדם; ואפילו האדם עצמו – שנוצר בצלם אלוהים, נזקק לתיקון ולעבודה עצמית מתמשכת.
הכניסה לחודש אלול, מנכיחה בפנינו את המחזוריות של מעגל השנה. לעתים זוהי מחזוריות מכאיבה המזכירה לנו את היותנו בני תמותה, ולעתים זוהי מחזוריות מנחמת המפגישה אותנו עם מסורות מוכרות ועם מעגלי זהות משפחתיים, קהילתיים ולאומיים.
מי ייתן וחודש אלול זה יוביל אותנו לשנה של בריאות, התמודדות עם אתגרים ובנייה מחודשת של קהילותינו – באמצעות צירוף אבני בניין נושנות וחדשות, של מילים עתיקות וביטים דיגיטליים.
סמדר ביליק, תלמידה לרבנות רפורמית, שליחת ציבור, בעלת תואר שני בחינוך ותעודת הוראה, תהיה שליחת הציבור בקהילה בחגי תשרי ובטקסי ראש חודש במסלול תל"י תרבות עברית