פרשת עקב

נועם אלטמן

אני נועם אלטמן

השבוע אנחנו קוראים את פרשת עקב בספר דברים.

הפרשה מתרחשת בזמן המסע של עם ישראל במדבר לכיוון ארץ כנען. בשלב הזה, משה יודע שהוא עומד למות לפני הכניסה לארץ ורוצה להכין את העם לתקופה שתגיע אחרי מותו.
לשם כך, משה מזכיר לעם ישראל את כל הניסים והמופתים שאלוהים עשה להם ומזכיר להם שלא מדובר בזכות שמגיעה להם, אלא בחסד שהם מקבלים בגלל ההסכם שנערך בין אלוהים לאבותינו, לאברהם יצחק ויעקב. אך כמו בכל הסכם, יש שני צדדים ולכן גם לעם ישראל יש צד למלא ומשה מזכיר להם את חלקם בהסכם, כמו גם את המתנות שיזכו לקבל אם ימלאו את חלקם.

בפרק ח' פסוק ה' נאמר: "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוהיך מייסרך"

כלומר משה אומר לעם שכמו שהורה מקשה על בנו כך אלוהים מקשה על בני ישראל.

אז אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, למה בעצם ה' מכביד על עם ישראל במסע ארוך במדבר ובכל החוקים שלפעמים נראים שרירותיים. חלק מהחוקים אומנם נראים הגיוניים, אבל חלקם לא מתאימים לאל כל יכול, שאינו צריך אישור ממאמיניו.

רמב"ן הציע את ההסבר ש ה' הקשה על עם ישראל במדבר והרעיב אותם כדי שירצו להגיע לארץ ישראל ולא יתמהמהו במדבר.

לעומתו, רבי מאיר ליבוש טען שכמו שאב רוצה לתת לבנו בית ונחלה צריך קודם לחנך אותו
למידות ולמעשים טובים, ככה ה' מחנך את עם ישראל לפני שייתן להם את הארץ המובטחת.

אני מסכים יותר עם רבי מאיר, אך עם זאת, אני חושב שהקשיים שה' מעביר את עם ישראל במדבר לא נועדו רק כדי לחנך את עם ישראל, אלא גם כדי לחשל אותם ולהפוך קבוצה של עבדים לכוח לוחם שיכול לכבוש ארץ ולשמור עליה.

בנוסף, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה בעצם התורה מנסה ללמד אותנו?
אולי, שאנחנו כילדים, צריכים ללמוד שההורים תפקידם להכין אותנו לשלב הבגרות ובמסגרת ההכנה הזו הם לא תמיד נותנים לנו את מה שאנחנו רוצים, אלא את מה שאנחנו צריכים, כדי לגדול ולהתפתח כאנשים בוגרים. היום במעבר מילדות לבגרות, אני כבר מרגיש איך הכלים וההכוונה שניתנו לי מהורי (גם אם לא תמיד שמחתי בדרך לקבלם J), משמשים אותי כבוגר לעשות דברים בעצמי מתוך אחריות ועצמאות.