וַיִּקְחוּ בְנֵֽי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת

וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהֹוָה.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה לֵאמֹר

בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל־פְּנֵי כׇל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. (ויקרא י' א'-ג')

פרשת שמיני הינה הפרשה השלישית בספר ויקרא. הפרשה מספרת על מותם של נדב ואביהוא בני אהרן.

מרחיבה בדיני מאכלות אסורים ועוסקת גם בדיני טומאה וטהרה.

המילה קדושה הינה אחת המילים הטעונות ביותר בשפה העברית המודרנית, המילה קדושה נמצאת בשימוש רב בקרב הציבור הדתי ובמקביל נעדרת-נוכחת משימוש בקרב הציבור החילוני.

אני מבקש שֶׁנִּתְיַדֵּד עם המילה קדושה, אני רוצה להזמין אותנו להתרגל ולתרגל את השימוש במילה קדושה ולזמן לנו רגעים של קדושה, לעשות דברים בקדושה ולחוות חוויות של קדושה…ובעיקר להפסיק לפחד מהמילה קדושה.

בקדושה במדבר הייתה גם סכנה, כמו במקרה של נדב ואביהוא. כזכור מסעות בני ישראל במדבר שימשו אותם לרכוש כלים, פרקטיקות ושגרות בקודש ובחול. במיוחד בספר ויקרא המכונה גם ספר 'תורת הכהנים', העוסק בפרקטיקות כהניות של קורבנות ודיני המשכן.

מאז ומתמיד פרקטיקות ריטואליות של קדושה דרשו חזרתיות והקפדה מדודה ומידתית על הפרטים הקטנים והפעולות המדוייקות. עם זאת, מצד טבע האדם (להבנתי), לקדושה יש גם צד ספונטני, מתפרץ, בלתי מדוד, חופשי מכל הגבלה ואותנטי ככתוב בתהילים ע"ג, כ"ח  "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב", ככה בפשטות.

רבי ומורי שי זרחי (האדמו"ר מגניגר) לימדני את 'שבעת הסודות של הקדושה'

א. הבדלה ורוממות

ב. מרחב לא אינסטרומנטלי ללא בעלות וללא שימוש בכוח

ג. הזמנה למימוש כוחות החיים

ד. חוויה של אחדות והתמזגות

ה. חוויה חמקמקה המחייבת תמימות

ו. חוויה שיש בה סוד

ז. חוויה שיש בה קסם

אהרון, אהרון הכהן ,איזה דמות מרתקת! אחיו הגדול של משה, הכהן הראשון של עם ישראל ומייסד שושלת כהונה, הדובר של משה, שברגע האמת …נדם.

אהרון שחווה את מות שני בניו נכנס למוד של דממה, אל מצב תודעתי של מיסוך מרעשי העולם ושהייה בתוך מציאות אחרת. בדממה נוכחים בדברים עצמם ולא רק נותנים להם ביטוי בקול, בדיבור בשירה או בתפילה.

ואהרון, התכנס אל תוך הדממה, אחרי האש האלוהית שהגיעה כתגובה לאש האנושית של בניו.

אני מוצא דמיון רב למצב המתואר בספר מלכים א' י"ט, י"ב "וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְהוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"

כדבריו של הזמר העברי האהוב עלי מכולם רבינו, אהוד בנאי בשירו 'דממה דקה'

"זה בא פתאום בשעה של לא לילה לא יום

קרה במציאות אבל הרגיש חלום

וכל איש לבדו אז עמד על עומדו

ושמע את זה בא מתוכו

דממה דקה"

מי ייתן ונזכה לאפשר לעצמנו קדושה בחיינו,

קדושה בה נרגיש את הסוד והקסם שבמציאות,

בה נחווה הבדלה והתרוממות

ונרשה לעצמנו תחושות של אחדות והתמזגות

שנדע להתמודד עם מציאות של 'דממה דקה'.