דברים לפרשת וארא/אביב שמשי – בר מצווה
"וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהֹוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ֖ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃" (שמות, ד, י)
אולי משה גמגם, אולי יש לו קשיי תקשורת, אולי חרדה חברתית, אולי שילוב בין כמה דברים- מה שבטוח שמשה היה יוצא דופן, היה לו קשה להשמיע את קולו.
אלוהים מראה את כוחו בכך שהוא לוקח בן מיעוטים מגמגם והופך אותו לשליח גדול שמשחרר את העם העברי מעבדות. הוא בוחר אדם ללא כוח או כריזמה ומלמד אותו להתמודד (ואולי אפילו אלוהים מכביד את לב פרעה כדי שמשה ילמד איך להתמודד עם מצבים קשים, להיות ממוקד ולא לוותר על המטרה].
..למשה היה את אהרון. הוא לא היה לבד. לפעמים קל יותר להתמודד עם קושי ביחד ולא לבד.
אני רוצה לומר שקושי או פגם לא קובעים אם תצליחו או לא, זה רק עוד מכשול שצריך להתגבר עליו. כל מכשול הוא בעצם הזדמנות להתחשל, הדברים באים לפתח אותי ולהעצים אותי. אם יש לכם מטרה, אבל בדרך צצים מכשולים, צריך לדעת איך להפוך את המכשול למחשל, ולא להישבר או להתייאש. אני מאחל לעצמי שאני אדע לא להתחמק מבעיות אלא להתמודד איתן, להסתכל להן בעיניים- עד שאני אפתור אותן.