דרשה לפרשת דברים/נועם בן אהרון – בר מצווה
זה לא מובן מאליו. זה לא מובן מאליו שילד בגילי יכול לקרוא קטע מלפני אלפי שנים ואני רוצה שנשב רגע ונעריך את זה. אנחנו במדבר הולכים לעבר ישראל בשנתו ה40 והאחרונה במדבר. פונה משה לישראל ופורס את משנתו, הזהרותיו, חוקיו, סודותיו ואת פירושיו לקורותיו של עם ישראל מיציאת מצרים. משהו מזכיר להם להישאר עם מאוחד ומכין אותם בצורה הטובה ביותר, כמו אבא לחייהם בארץ המובטחת, כיוון שלא יוכל להכנס אליה.
יש 34 פרקים בספר דברים, אולם אני קורא את פרשת דברים הכוללת בתוכה שלושה פרקים, א' – ג' ואני בחרת להתמקד בפרק ג' פסוקים יח' – כא'.
בפסוקים האלו מספרים על הגעתם של 12 השבטים לארץ כנען אבל שבט ראובן, גד וחצי המנשה רצו להישאר בעבר הירדן.
אולם, זה לא הוגן שלא יעזרו לשאר בני ישראל בכיבוש הארץ. לכן, הם יילחמו איתם אך ברגע שהמלחמה תגמר הם יחזרו לנחלותיהם. בנוסף לכך המקנה, הנשים הילדים וכל רכושם נשאר בעבר הירדן…
…נשאלת השאלה של שווין. למה שבטי ראובן, גד וחצי מנשה צריכים לעזור לשאר בני ישראל אם אינם רוצים נחלה? מאידך גיסא, הם נלחמו איתם כל הדרך, למה שיעזבו ויינטשו אותם עכשיו?
"ואצוה אתכם בעת ההיא לאמר, יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה, חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל, כל הגברים החיילים. רק נשיכם וטפכם ומקניכם אשר ידעתי כי מקנה רב לכם, ישבו בעריכם אשר נתתי לכם. עד אשר ינחיל יהוה את אחיכם כמוכם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן, ושבתם איש לירושתו."(דברים ג, יח-כא)
- רש"י פוסק יח: "חלוצים תעברו – כאלו הייתם בלי משפחה ומקנה, שאין לכם חפץ בארץ אחרת."
רש"י מתמקד בפירוש המילה "חלוצים" ומציין שהגברים החיילים יצטרכו להתנהג כאלו לא היו להם משפחות או נכסים בצד השני של הירדן, ולהקדיש את עצמם לקרב.
- אבן עזרא פוסק כ: "עד אשר ינחיל יהוה – זה תנאי של משה, כי אם לא יעבורו חלוצים, לא ישבו בארץ."
אבן עזרא מבהיר שמשה קבע תנאי לשני השבטים וחצי השבט: הם יוכלו לחזור למשפחותיהם רק לאחר שהם יעברו חלוצים לפני שאר שבטי ישראל.
- רמב"ן פוסק כא: "ושבתם איש לירשתו – כי כבר יהיו מנוחים ממלחמתם."
רמב"ן מדגיש את הרעיון שהשבטים יוכלו לחזור לארצותיהם בצד השני של הירדן רק לאחר שהם יהיו מנוחים ממלחמתם – כלומר, לאחר שכל שאר שבטי ישראל יירשו את ארצותיהם.
אלה דוגמאות לכיצד הפרשנים השונים מתמקדים בנקודות שונות באותם הפסוקים. באשר לדעתי, אני מסכים ולא מסכים עם הרמבן, אבן עזרא ורשי. הרעיון של לנטוש ולא לעזור אחרי כל מה שהם עברו הוא מעט טיפשי בעיני. אולם למה שהם יעזרו להם אם זה לא תורם להם?
זוהי שאלה של שוויון שנשאלת עד היום…