איך אתן מתמודדות עם לחץ? מתפללות ומקוות שיהיה טוב? מכינות תכנית מסודרת של כל מה שתעשו? קופאות מרוב פאניקה?

יעקב נורא בלחץ. הוא הולך לפגוש את עשיו אחרי שנים רבות שלא נפגשו. והם נפרדו רע- עשיו הרי איים להרוג את יעקב שגנב לו את הבכורה. אז יעקב מכין את עצמו ואת משפחתו לתרחיש הגרוע ביותר. איך? הוא עושה גם וגם וגם.

רש"י כותב: "התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפלה ולמלחמה".

הדבר הראשון שיעקב עושה- שולח מתנות [דורון]. השליחים ששלח חוזרים ואומרים שלעשיו יש 400 אנשים בדרך איתו! זה ממש לא מרגיע אותו. החרדה של יעקב גוברת: "הוא הולך להרוג אותי!" הוא חושב, "חייבים להכין תכנית פעולה!".

הוא רוצה לקיים את הבטחתו של ה' שיהיה לו דור המשך. לכן הוא מחלק את משפחתו לשניים. אם אגף אחד ייהרג- לפחות חצי יישאר לפליטה. הוא מכין את השטח למלחמה.

הפעולה השלישית היא תפילה.

מה אני לומדת מזה? שבמצבי לחץ כדאי לשים לב לכל החלקים שלנו; השכל, הרגש והגוף. להתפלל זה לא מספיק, האקטיביות היא חשובה. אבל גם לרגש יש חלק חשוב בהתמודדות עם הלחץ. התפילה נותנת מקום לרגשות ולפחדים. הדבר הכי חשוב בהתמודדות עם לחץ הוא כנראה פשוט להתמודד איתו, לחבק אותו. לא לברוח ממנו, להילחם בו או לקפוא בגללו.

ויעקב מתמודד. הוא נאבק עם איש, ישות, עד עלות השחר: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". פרשנים רבים מנסים להבין את משמעות המילה "ויאבק". רש"י מסתמך על התרגום הארמי ומקשר את "ויאבק" לפועל לחבק, כלומר מגע פיזי עם קשר. אני חושבת שהקרב הזה הוא לא פיזי אלא קרב עם החרדה. לכן גם הוענק לו בסופו השם ישראל- הוא התמודד, שרה, עם הפחד והלחץ- ולכן עכשיו הוא יודע שיש לו את היכולת להצליח בכך.

ובסוף מה? בסוף בכלל המפגש של עשיו הוא בחיבוק ודמעות…המאבק הפנימי הופך לחיבוק אמיתי.