צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף
דברים לפרשת שופטים// ערנ שפיר
שֹׁופְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק.
פרשת שופטים (דברים ט"ז י"ח – כ"א ט') היא הפרשה החמישית בספר דברים (שהוא החומש החמישי). הפרשה עוסקת בסדרי השלטון והממשל לאחר ההתיישבות בארץ ישראל וכוללת:
מינוי שופטים ושוטרים, תיאור תפקידי הכוהנים בבית המקדש. משפט המלך ותפקידי הנביאים.
המשך הפרשה עוסק בדיני הרצח והרוצח, קביעת ערי מקלט לרוצחים בשגגה ודין משפט הרוצחים בזדון. ובסוף הפרשה דיני היציאה למלחמה.
את הפרשה חותם התיאור של עגלה ערופה, העוסק במקרה שבו לא ידוע מי הרוצח.
הפעם אני מבקש להתייחס לעניין הצדק – הציווי, הקריאה והתביעה מכולנו ,לרדוף אחריו, כי מטבעו הוא בורח…
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ (דברים ט"ז, פסוק כ')
המילה צדק היא מילה חמקמקה, טפלונית (לכאורה) אם ננסה לתפוס אותה..היא תברח.
צדק הוא הרבה פעמים אינדיבידואלי, תלוי הקשר. הרבה פעמים אנחנו מרגישים צודקים, ועל כך כתב כבר יהודה עמיחי בשירו המפורסם :
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
"מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם
פְּרָחִים בָּאָבִיב
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חָצֵר"
אבל צדק הוא יסוד חשוב והכרחי בעולמנו ובטח בסיפורנו היהודי המשותף והקולקטיבי.
היהדות אינה עוסקת רק בחגים וקבלות שבת, חוויות וארוחות משפחתיות עמוסות מטעמים.
היהדות היא קודם כל מסד לחברה צודקת, להתנהלות אנושית ובין אישית, היא אוניברסלית ועל זמנית.
תורתנו מלאה הנחיות לחיים נכונים, לחיים של משמעות וגם של משמעת.
הפרשה אומרת לנו שצריך להתקיים הליך משפטי (שופטים, עדים וכד') אבל במקביל – התכלית היא…צדק.
כולנו מצווים לצדק כמו שכתב הנביא הושע :
"וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים" (הושע ב' , כ"א) .
וארשתיך מלשון אירוסין, יצירת מחויבות וקשר (במקרה הזה אצל הנביא בין האלוהות לבין עם ישראל).
תשתית הכרחית למערכות יחסים נכונות נבנית ומבוססת בראשו ובראשונה על צדק, על השאיפה לצדק, על רדיפת הצדק ועל הניסיון להימנע בכל מחיר מאי צדק.
אבל צדק שמקומו הוא תמיד לצד משפט, חסד ורחמים.
'צדק לא רק צריך להיעשות הוא צריך גם להיראות" אמר לורד גורדון היוארט.
מסביבנו עוולות חברתיות לרוב. אנחנו קוראים על כך במרשתת, שומעים על זה מחברים ולעיתים גם נתקלים אישית בהעדר של אותו כלל חמקמק וערמומי… הצדק.
העובדה המצערת שמערכת הצדק במדינת ישראל גם היא איטית, איטית מאוד. במערכת הצדק בישראל משפט ממוצע לוקח כמעט שנתיים. הדרך לצדק ארוכה, ארוכה ומייגעת… האם זה צודק?
ולכן, התורה מצווה אותנו 'צדק צדק תרדוף' – אותנו אישית! כל אחת ואחד מאיתנו חייב לשמוע את הצעקה באוזנו, כמופנית אליו אישית, כבת קול שמנסה לעורר אותנו מתרדמתנו הסביבתית, הקהילתית והחברתית.
אנחנו חייבים להיות סופר אקטיביים ולהיות במרדף תמידי אחר השגת הצדק, כי האמת העצובה היא שהצדק בורח, מתחבא, מסתתר., הצדק – כאמור – הוא חמקמק …
שאנן סטריט בשירו 'צדק צדק תרדוף' שר מדרש חברתי נוקב המתכתב עם הפסוק המרכזי בפרשתנו:
"רק אזכיר שאם נודה על האמת
ידענו שפה יודעים לקחת לא לתת
במשך שנים מאוד ארוכות
התרגלנו לא לראות לא לשמוע ת׳קולות
של אימהות יחידניות ועובדות סוציאליות
של משפחות ברוכות ילדים – מכל המגזרים
של נכים אחיות ומורים והכי נורא-
התרגלנו לא לשמוע את ניצולי השואה
שצעקו לנו כולם בקול גדול-
אי אפשר לחיות מזה, אין לי ממה לאכול!
ולא שזה תירוץ אבל היינו עסוקים
בלרוץ אחרי השקל לעמוד בתשלומים
רצינו לעשות לביתינו
עד שבא נגיף ושבר את מטה לחמינו
ועתה מביטים בבעתה בצלחת
כי פה לא יודעים לתת פה יודעים רק לקחת
ולכן שיגיע המחר
אחרי השוחד המרמה והאמון שהופר
נהיה חייבים לזכור שלהבא
נמדוד את חוזק השרשרת רק לפי החוליה הכי חלשה בה"
(שאנן סטריט – צדק צדק תרדוף)
אחרית דבר, לאחרונה, קולגות שלי ציפי חורי ועודד רון מבית המדרש לרבנות ישראלית השיקו את מייזם 'פועלי צדק' , קיר נושא בשכונת תלפיות בירושלים.
זהו מיזם המעלה למודעות חברתית את הנושא העצוב של עובדי בנייה המוצאים את מותם באחוזים נוראיים במציאות חסרת צדק בא אנחנו חיים.
"זהו מיזם דואג, דואג לשלומם של פועלי הבניין שנהרגים ונפצעים ודואג עלינו שאדישים לנושא הכואב הזה. מטרת המיזם לעורר מודעות שתניע למעשים".
כי צדק, כאמור, צריך לא רק צריך להיעשות הוא צריך גם להיראות.
ועכשיו…צדק צדק תרדפי, צדק צדק תרדוף, צדק צדק נרדוף…ביחד!