עדיין אין תגובות

למה לקנות יד שנייה זאת מצווה מהתורה? /הרבה גלית כהן קדם

וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ [בראשית ב 15].

אני זוכרת את הפעם הראשונה בה עבר החוק בישראל לסמן את קופסאות ומודעות הסיגריות בכיתוב: "העישון מזיק לבריאות". היום מדובר כבר בקונצנזוס, והעישון נתפס, על פי רוב,  כהתמכרות בלתי רצויה. תארו לעצמכם אם כך, שלכל פריט ביגוד חדש שהייתם קונים בחנות, הייתה מצורפת תגית עם זו הלשון:

"הביגוד שבידייך אחראי ל-10% מפליטת הפחמן העולמית ונוצר באחת התעשיות הנצלניות ביותר בעולם. כ־30% מהבגדים בחנות זו מגיעים לאתרי פסולת, ומה שלא נמכר- נשרף על פי רוב בהוראת המותג. אישה מערבית ממוצעת לובשת בגד חדש שבע פעמים ולובשת רק 20% מהארון שלה 80% מהזמן. מפעלי טקסטיל משתמשים בכמויות עצומות של מים לצביעת בדים המזהמים את הנהרות. 13% מכלל קוטלי החרקים בעולם מופנים לגידולי כותנה. בעיבוד הכותנה משתמשים במוצרים מבוססי כלורין המחליש את סיבי הבד לקראת התיישנות מתוכננת מראש המעודדת צריכה תמידית".

האם עדיין תקנו אותו בנפש חפצה?

אני מדמיינת שיחה נוקבת עם ילדיי בעוד 40 שנה בה הם ישאלו אותי: "אמא, ידעת שזה מה שקורה בעולם!? ואם כן, מה עשית בנידון? השארתם לנו פה משבר סביבתי שעושים את כולנו חולים!".

המסורת היהדות מלמדת אותנו על חשיבות השמירה על הטבע אוצרותיו, ועל בריאותנו: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" [דברים ד 15],

"כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בניין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה- עובר [עבירה] ב"לא תשחית" [רמב"ם, הלכות מלכים, פרק ו הלכה יד],

"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" [מדרש רבה קהלת ז א].

הציווי שנתן הקב"ה לחווה ואדם מחייב גם אותנו, פה, עלי אדמות. בכוחנו לתקן-ויש לנו עוד הרבה מה לעשות. אם נצרוך פחות, התעשייה תאלץ לייצר פחות, ולקלקל פחות. כמה פשוט- ככה מדויק.

התורה שלנו היא תורת חיים, שמזמינה אותנו לעצב את מכלול חיינו מתוך מחשבה, אחריות, ערבות והכרה בשפע שזכינו לו. כחובבת עיצוב, איני מתכוונת לוותר על הביטוי האנושי המרהיב שבצריכת אופנה מעוררת חדווה, המהווה, בואו נודה, צורך חברתי לא מבוטל.

על כן, לצרוך פחות, לקנות יד שנייה, להעביר לשימוש נוסף ולמחזר- הן בעיני מצוות מפורשות מהתורה, בפרשת בראשית במיוחד. ואם אינכם/ן מחובבי שיח המצוות- אי אפשר להמעיט בערך הכלכלי, החינוכי, הסביבתי והקהילתי בצמצום צריכת האופנה.

 

בקהילת קודש וחול קיימות חשובה לנו. לפני שנתיים הקמנו את "בוטיק גוריון"- בוטיק חברתי סביבתי במרכז קהילתי בן גוריון שמהווה חנות יד שנייה בוטיקית ומרכז איסוף, מיון וחלוקת ביגוד לארגונים וליחידים הזקוקים לכך ללא עלות.

החנות מלאה בכל טוב. ממש עכשיו, כשאתם הופכים "קיץ-חורף" בארונות, בואו לבקר בבוטיק לפני שאתם קופצים לקניון או מזמינים מסין. אל תבואו רק לתרום, בואו קחת או לקנות. כי האמת, שבגד חדש הוא קצת כמו קופסת סיגריות- הביגוד הזה חונק אותנו, לאט לאט. 

לפרסם תגובה