עדיין אין תגובות

פרשת אמור בעיניים צעירות

פרשת אמור בעיניים רעננות

בני ובנות המצווה בקהילה בוחרים/ות את הפסוקים אותם יקראו בעלייה לתורה, ואף מפרשים/ות אותם. להלן תובנה אחת משני בני מצווה, יהלי ויובל, שי/קראו בתורה בפרשת אמור:

 

יהלי מריאנסקי רהב, בן 13, תל אביב:

*יהלי הוא הנכד של חברינו רפי ורחל רהב, פעילים במניין שקיימנו ב"משען חולון".

"שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ" [ויקרא כא 19-20]

החוק "עין תחת עין" הוא חוק מוזר. מוזר מכמה סיבות:

קודם כל, לא כל איבר שווה בערכו לאיבר אחר. אם אני צייר, אני צריך את היד שלי כדי לצייר. אם אני נגר, אני עובד עם היד. אבל אם אני כדורגלן, אין לי שימוש ביד למקצוע שלי. אולי רק כדי לאכול. עין תחת עין? לאחד יש עין גדולה, ולשני עין קטנה. אחד רואה טוב, והשני פחות.

אבל חשוב יותר, התורה שלנו לא מאמינה בנקמה: הרי כתוב "ואהבת לרעך כמוך". אם מישהו נפגע בעין, אולי אפילו בטעות, מה זה יעזור לו אם נוציא את העין לאדם השני?

אם הצייר איבד את היד שלו, ולא יכול להתפרנס, מה יעזור לו אם נכרות את היד של הפוגע? 

לא יכול להיות שהמצווה היא לצורך נקמה בלבד. יותר חשוב לעזור למי שנפגע לחזור לעצמו.

ולכן בעיני אנחנו צריכים לפרש: עין תחת עין - כלומר, מי שפגע צריך לעזור לנפגע באותו הגודל. אולי לתת לו כסף כדי להתפרנס, או להתאושש מהפציעה.

 

יובל שלו, בת 12, חולון:

*יובל לומדת בכיתת ו' תל"י תרבות עברית, בקרוב בוגרת מחזור א של המסלול

"אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם--לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו. כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב" [ויקרא כא 17].

פרשת אמור הצליחה לבלבל אותי. בפרשה יש פירוט מי לא יכול לעבוד במשכן: כל מי שיש בו מום – פסול. אני חשבתי שאלוהים, שברא את כולם, גם את אלו שלא נולדו מושלמים, אמור לקבל אותם ולא להרחיק אותם מהמשכן שהן עובדים למענו!

מתוך הפרשנויות שקראתי היה פרשן אחד כתב: שזה נכון שיש אנשים שהם יותר נעלים ויש כאלה שפחות. פרשן אחר כתב שבעצם אלוהים שם לנו מראה לאופן שבו אנחנו מתייחסים לאנשים בעלי מומים. שאם אנחנו נקבל אותם, נעזור ואפילו נטפל בהם רק אז יוכל האלוהים לקבל אותם לעבוד במשכן. זאת אומרת שהיחס של אלוהים כלפי בעלי המומים תלוי בנו ולא בו.

אני מסכימה עם הפרשנות הזאת כי אני חושבת שאלוהים ברא את העולם עבורנו ותפקידנו כאן הוא לשמור עליו ועל כל מי שחי בו- גם אם הם בעלי מומים. וזה תלוי בהחלטה שלנו אם לעזור, לקבל ולתמוך באנשים או בחיות שזקוקים לעזרתנו כי בסופו של דבר – אף אחד לא מושלם, ואני אוהבת את זה!"

לפרסם תגובה